בלון- צינורית המוחדרת לצוואר הרחם ומתנפחת לבלון היוצר לחץ מכני הגורם להרחבת צוואר הרחם והפרשת פרוסטגלנדין (משריר הרחם ורקמות סמוכות) הגורם לצירים ומרכך את צוואר הרחם ומקל את פתיחתו.
פקיעה מלאכותית של מי השפיר- מתבצעת ע"י החדרת מכשיר דמוי מסרגה מפלסטיק עם וו דרך הנרתיק וקריעת הקרומים העוטפים את שק ההיריון. בעקבות פעולה זו מוגברת הפרשת פרוסטגלנדינים ומתחזקים הצירים. פקיעה מוקדמת מדי, כאשר הרחם אינו בתהליך לידה, עלולה לגרור צורך בשימוש במכווצים.
סטריפינג- הפרדת קרומי השפיר מהחלק התחתון של הרחם, פעולה המגרה את הבלוטות הנמצאות בצוואר הרחם לייצר פרוסטגלנדינים המרככים את צוואר הרחם ומעודדים את הצירים. פעולה זו עשויה להיות כרוכה באי נוחות ליולדת ואף בדימום קל והיא מתבצעת ע"י הגניקולוג או מיילדת.
פיטוצין- חומר המחקה את פעולת הורמון האוקסיטוצין המופרש מבלוטת יותרת המוח. ניתן דרך הווריד כאשר צוואר הרחם מרוכך וקצר. הפטוצין גורם לצירים תכופים וארוכים יותר מאשר הצירים בהתפתחות לידה ספונטנית.
פרוסטגלנדינים- זהו חומר שקיים בנוזל הזרע, ברירית הרחם ועשוי לגרום לריכוך צוואר הרחם ולהתפתחות צירים יעילים בתוך שעות ספורות.
ניתן להחדיר לנרתיק קרוב לצוואר הרחם בנר/ג'ל.
ניתן לחזור על הפעולה כל 6 שעות.
לא תמיד אפקטיבי.