השיטות השונות לשיכוך כאבי הלידה כוללות טיפול תרופתי, טבעי וגם פסיכולוגי. לפני שבוחרים את שיטת שיכוך הכאב המתאימה כדאי לדעת מהם יתרונותיה, חסרונותיה וסיכוניה של כל שיטה. בחינת היעילות, פשטות השימוש ומידת הבטיחות, הן עבור האם והן עבור העובר, מסייעות לקבל את ההחלטה הנכונה לגבי שיטת ההקלה המועדפת.
שיטות תרופתיות לשיכוך כאבים בחדר לידה-יתרונות חסרונות והמלצות 1. גז הצחוק- ניטרוס אקסוד (N2O) ניתן בשאיפה ליולדת בתערובת עם חמצן. הגז מביא לשיכוך הכאב בזמן הציר. היולדת יכולה לשלוט בצורך השאירה ולווסת אותה לפי רמת הכאב. הגז אינו משפיע על העובר, שכן הוא מתפנה מהגוף במהירות דרך מערכת הנשימה. ניתן רק בחלק מבתי החולים בארץ.
יתרונות
- לא עובר לעובר.
- היולדת יכולה לשלוט על הציר בצורך השאיפה של הגז הצחוק.
חסרונות
- אין בכל בית חולים.
- כאב לא נעלם לגמרי אבל יש הקלה
.- ייתכן ויהיו תופעות כגון נמנום ובחילות.
- אי שליטה בשלב הלחיצות
המלצות
- יש להתחיל לשאוף מהריאות כ-30 שניות לפני תחילת הציר.
- יש להפסיק לשאוף כאשר הציר מתחיל להיעלם.
- שאיפות עמוקות וממושכות, להתרכז בנשימה
2. פטידין (טשטוש)- זהו חומר נרקוטי, לכן הוא גורם לטשטוש וכן מפחית כאבים. ניתן בעירוי לווריד. מתחיל להשפיע כעבור 20 דקות ומשפיע לכשעתיים. אך יכול גם לשבש מרכזים אחרים ולכן עלול לגרום לסחרחורת, ניתוק ושיכרון. הוא עובר דרך השיליה ולכן משפיע על העובר. במידה וניתן 3-4 שעות לפני הלידה תספיק האם לפרק את הפטידין בשביל העובר ע"פ חוקי דיפוזיית דם השיליה. במידה וילדה קודם, ייוולד הילוד עם הפטידין. הכבד והכליות שלו עדין לא בשלות לפירוק ולכן תיתכן השפעה של 3-6 ימים לאחר הלידה. סיכון גובר כאשר מקבלת האם תוספת: התינוק עלול לסבול מדיכוי נשימתי ושינוי התנהגות. הפנרגן ניתנת כתוספת לפטידין בשל פעילותה נוגדת הקאות ואפקט של אלחוש מקומי.
יתרונות
- בלידה ארוכה ומתישה, כשהאם במתח רב, יגרום הפטידין להרפיה, הורדת מתח, תפקוד טוב של הרחם כתוצאה מהורדת כמות האדרנלנין.
- לנשים שלא יכולות לקבל אפידורל.
חסרונות
- עובר לעובר.
- בחילות.
- משפיע כשעתיים.
- לחץ דם יורד ויגרום לסחרחורת, קושי לשיתוף פעולה, קושי בשלב השני של הלידה.
- אין אפשרויות לתנועה
המלצות
עדיף חומר נרקוטי יותר טבעי!!!
3. אפידורל- שמו של האפידורל נגזר מהמיקום אליו מוחדר חומר ההרדמה: החלל האפידוראלי: אפי: מעל, דורה: הקרום הקשה, החלל האפידוראלי נמצא בין הקרום הקשה של חוט השדרה ותעלת החוליות. ההרדמה האפידוראלית משפיעה על שורשי עצבים היוצאים מחוט השדרה וחוסמת מעבר כאב למוח. החדרת הקטטר מתבצעת בין החוליות L2- L5. אפידורל מנטרל את כאבי הלידה כמעט לחלוטין. הוא ניתן תחת פיקוח מלא, כלומר חיבור מוניטור ואיש צוות צמוד.
כיצד ניתן האפידורל? לפני מתן החומר, תקבלי עירוי נוזלים 1-2 ליטר. לאחר מכן תתבקש מהיולדת לשכב על צד שמאל.
את אזור החדרת המחט יחטאו בחומר חיטוי להפחתת זיהומים. למקום יזריקו הרדמה מקומית. מחט גדולה מוחדרת דרך האזור המורדם על החלל האפידוראלי שבעמוד השדרה. קטטר מוחדר דרך המחט. המחט יוצאת משם ומה שנשאר זה קטטר דרכו עובר החומר. כעבור עשרים דקות יש הקלה.
ניתן לקבל תוספת כעבור מספר שעות, תלוי בחומר. תלוי גם בפתיחה. לאחר הלידה מוזז הקטטר ובדרך כלל שעה עד שעתיים לאחר מכן תחלוף ההשפעה.
יתרונות
- לא עובר לעובר.
- מנטרל את כאבי הלידה כמעט לחלוטין.
חסרונות
- צריך לשכב על המיטה ואין אפשרות לזוז ולנוע.
- אם לוקחים בשלבים המוקדמים יכול לעקב את הלידה.
- אין שיתוף פעולה מלא של היולדת.
-חוסר השפעה להקלת כאבים.
-יכול לגרום לתופעות לווי תוך כדי הלידה או בסיום הלידה(ירידה בלחץ דם, חולשה ותחושה לקויה בגפיים התחתונות,בחילות והקאות,כאבי ראש,כאבי גב,דום נשימה ודום לב,זהום בסיבה של חוט השידרה,מצוקת עובר בעקבות הסיבוכים הנ"ל וכו...
המלצות
- לקחת בשלבים הפעילים בלידה, כלומר, לא פחות מ5-6 ס"מ.
- בן זוג או הדולה- עוזרים לעשות מניפולציה של תנועות באגן- מצד לצד.
- לשכב על צד שמאל.
- בקבוק חם (במקרה של רעידות)
- לבקש מהמרדים מינון יותר קל של האפידורל(אפי-קל) כדי להיות קצת בשליטה עם הגוף.
- לא להחליט על אפידורל בזמן הציר.
- לבדוק תמיד שיש בדיקת דם עכשוית לפני הגעת בית"ח.
- אפשר ומותר בשלב השני של הלידה לנסות מס' תנוחות.