סוף סוף סיפור הלידה שלי - ארוך קצת :)

ילדתי שבוע 41+5

נתחיל בזה שעשיתי המון בשביל לזרז את הלידה אבל כלום לא עבד...

המערכת כבר התחילה להלחיץ וכל יום שעובר היה קשה יותר.

השאיפה שלי הייתה ללדת בחדר הלידה הטבעי בליסו

בביקורת לפני האחרונה כבר אמרו לי שזה גבולי בגלל גיל ההריון...

כבר ירדתי מזה ורק התפללתי שאלד לידה טבעית ללא שום התערבויות...

הגענו לביקורת בוקר בליס למוניטור ואולטרסאונד ב41+4.

גילו שאין מים בכלל וגם המוניטור לא היה מדהים...

החלטנו שדי ואנחנו לא רוצים לקחת סיכונים ומתחילים זירוז עם פיטוצין.

Shirley Bentwich המדהימה שהייתה הדולה שלנו הגיעה ובאנרגיות המהממות שלה הרגיעה אותי

ואמרה שאפשרי ללדת לידה טבעית עם פיטוצין...

שיניתי גישה וממקום של עצב ואכזבה החלטתי שאני עושה את זה ויהיה טוב כי פשוט אין אופציה אחרת!

עלינו דיי מהר לחדר לידה - בדיוק החליפו משמרות וקיבלנו צוות מדהים של מיילדות ורופאים.

הסתכלו על תכנית הלידה, היו מאד חיוביים וזרמו עם ההחלטה להתחיל פיטוצין ולהיות בגישה כמה שיותר טבעית.

לא ויתרו לנו על ניטור המלא בגלל מי השפיר והמוניטור שהיה בביקורת.

התחלתי ב16:30 פיטוצין, היו צירים אך לא מספיק משמעותיים.

העברתי את הצירים במנוחה, על כדור, בתנועה...מה שהתאים לי באותו הרגע.

בנתיים המשמרת חלפה לה ובשעה 22:00 כשהייתי רק בפתיחה 2.5-3עם צוואר עדין לא מחוק, רמזו לי שאם עד 00:00 כלום לא מתפתח אז צריכים לנתק את הפיטוצין ולתת מנוחה לרחם ולעלות למחלקה עד יום למחרת ולהתחיל שוב את התהליך...

זה היה נשמע לי סיוטי לחלוטין והעציב אותי מאד...

המשמרת התחלפה ב23:00 וביקשתי מאישי ללטף ולחבק אותי - הרגשתי מיואשת...

ופתאום התחילו לי צירים חזקים ביותר כל דקה בערך.

התחלתי לזוז ולהתנועע לפי שיטת התחנות.

לא היו הרבה אופציות כי הייתי מוגבלת בתנועה בגלל החיבור לפיטוצין ולמוניטור (לא נהיה אלחוטי פנוי)

אבל שירלי יצרה עבורי מרחב נעים שאפשר לי לעבור בין תחנות שונות.

הצירים היו כבר ממש חזקים אבל התנועה במרחב, התמיכה של אהובי ושל שירלי הקלו עליי מאד ובאמת תוך שעה וקצת כבר הייתי בפתיחה מלאה עם צירי לחץ.

כמה לחיצות חזקות הקטנטונת הייתה בחוץ. הכל התפתח כל כך מהר! לצערי היו מים מקונייאלים אז לא נתנו לי להיות עם הקטנטונת הרבה זמן אבל היו ממש רגישים ונתנו לי כמה שאפשר.

הקטנטונת עברה להשגחה וניטור לשלוש שעות עם אישי והתאחדנו מיד לאחר מכן ומאז היא על הציצי שלי :)) אני מרגישה שהתברכתי ברגע הזה באנשים טובים כל כך...

תודה לך שירלי שהיית המלאך השומר שלי, שהזכרת לי כל הזמן שאני יכולה, שתמכת וליטפת והיית בדיוק כשצריך, שהנוכחות שלך הייתה לי עוגן והכלה ברגעים המשמעותיים האלה.

נפגש בקרוב :)

תודה לצוות המיילדות והרופאים של ליס שהיו איתנו במשמרת

והיו נעימים וקלילים ונתנו לי את התחושה שאני מנהלת את הלידה שלי ולא אף אחד אחר.

הכל אפשרי. צריך רק להאמין בעצמך.