וואו, זו הייתה חוויה עוצרת מילים ונשימה,לידה פעילה טבעית, 3480, ללא קרעים ותפרים, והאושר כל כך גדול.

אני זוכרת את הכל את הכאב, התסכול, הרגעים שרציתי אפידורל ואלה שהחלטתי להמשיך לנסות בלי.

את ירידת המים, ההתקדמות של הצירים, הרגע שהרגשתי את ההכתרה, הרגע שחשבתי שזהו אני לא חזקה מספיק.

ואת הרגע שהיא יצאה אלי!...

הכל זוכרת ולא מצטערת על כלום.

הלידה התקדמה כמו בספרים. פקיעת הריר הרחמי בבית כמה ימים לפני,והתחלת הרגשת הצירים.

הרגשתי צירים בבוקר, אבל לא הייתי בטוחה אם זה  צירים אמיתים או מדומים,

ואז המשכתי לנהוג כרגיל למרות החששות וחוסר הידיעה,אמרתי לבעלי שלא ילך לעבודה וישאר איתי בבית.

לקראת הערב הכיוונים המוזרים הפכו לעקביים.

היינו בבית קפה ונסינו לנוח, בסביבות 22:00 עשינו טעות של טירונים

והלכנו מוקדם מדי ללנידאו, פתיחה 2 מחיקה 90% כי הצירים היו סדירים

והתחילו להתעצם. אבל לא שלחו אותנו הביתה, נתנו לנו חדר לנוח עד הבוקר.

ב2 בבוקר הייתי עם פתיחה 2.5... ייאוש תסכול אבל לא מוותרים נחים בין ציר לציר שרק הולך ומתעצם, מתחילים קצת תרגולים סיבובי אגן, הליכות, חתול, פיל נזכרים בכל מה ששירלי למדה אותנו...

ב4 בבוקר שוב נבדקתי ולא הייתה התקדמות עדין פתיחה 2...

בסביבות 8 בבוקר יש פתיחה של 3.5-4 מחיקה 100% עוד מוקדם בכדי להיכנס ללידה פעילה.

עוד מוניטור ועוד תרגולים... ומתחילות לצוץ מחשבות על לוותר לקחת אפידורל לא ללדת טבעי...

אבל משהו בפנים אומר עוד קצת יכול להיות יותר כואב וזה בסדר.

בחדר לידה הרגיל ממשיכים עם תרגולים, מסתכלים על השעון ומבינים שבעצם אנחנו כאן כבר 12 שעות...

אין כח ברגליים, אין כח כי לא ישנתי בלילה, ואין כח כי אם היא החזיקה עד עכשיו 40+5 היא תחזיק עוד...

זה לא יקרה היום... לא לי... בחדר לידי בוכה עוד תינוק ועוד אחד ועוד ... 5 תינוקות!!!

והמיון אני שומעת "איזה כיף את עם 7 סמ" ומבינה שזו לא אני.

עוברת עוד שעה... עוד תרגולים... כואב כואב...האחות המיילדת מגיעה (כבר התחלפו 3 משמרות מאז שהגענו)

ואומרת בואי נבדוק אותך עכשיו.....

וואו, כל ההמתנה לא הייתה לחינם את עם פתיחה 7!

בואי נלך לחדר לידה פעילה. רציתי לקפוץ עליה מרוב אושר.

זה נתן בי כל כך חיוניות פתאום! אני רק חושבת על האמבטיה שתכף אכנס אליה, הנרות, המוזיקה, הריח הטוב הכל תכף קורה.

הצירים מתחזקים אבל החיוך נשאר על הפנים.

תוך מספר דקות בלידה פעילה המים יורדים! (האמבטיה עוד לא מלאה)...

הצירים מורגשים עכשיו אחרת לגמרי.

בכל זאת אני נכנסת לאמבטיה באמונה שלמה שזה יעזור לי וירגיע.

10 דקות באמבטיה וכבר התחילו צירי לחץ...הולכים למיטה נשענים על הכדור פיזיו, המיילדת המדהימה מזכירה לנשום לסובב אגן...

וכבר אומרת שאפשר ללחוץ... איזה כיף זה ללחוץ בפוזיציה הזו ולא על הגב..

אבל הברכיים מתחילות לכאוב. אז אני עוברת למצב עמידה נשענת על חבל ועל בן הזוג המדהים שלי ומקפיצה את העוברית שלי למטה... 

זה עוזר אני מרגישה אותה יוצאת...נשכבתי על הגב ( כי הברכיים כבר כאבו מדי) ועם כל ציר מעכשיו כולנו (אמא שלי, אחותי הקטנה והבן זוג שלי)

עוזרים להוציא את התינוקת החוצה...

וואו זה כואב... וואו זה שורף... אבל הנה הגיעה ההכתרה...

ואני מרגישה את הראש שלה מבצבץ... לוחצת חזק... ושוב...והנה הראש כמעט בחוץ... ושמים הרבה שמן... ומתחיל לשרוף ממש האם היא תקרע אותי?והראש בחוץ... ואחריו הצוואר... והידיים... הבטן כולה בחוץ... והיא מהממת!

מחוברת לחבל הטבור שעדין פועם. והיא כל כך מושלמת. הרגע הזה מושלם!

כולם מתרגשים ואני החזקתי את התינוקת וחושבת לא ייאמן.

אני עוד צריכה לעבוד ולהוציא את השילייה - למי יש כח לזה אבל הנה גם זה בחוץ.

כשהכל נגמר... ומתחילים לצלם... והתינוקת מושלמת וכולם בסדר...

אני שוכבת במיטה וחושבת, מותשת רפוייה רועדת וחושבת לעצמי

איזה כיף, לא מגיע עוד ציר. אפשר לנוח!

תודה Shirley Bentwich כל כל הטיפים ההדרכה וזה שנתת לנו את כל האינפורמציה למה לצפות בלידה,

אם לא היינו פוגשים בך לא היינו יודעים בכלל שיש דבר כזה לידה פעילה

וזה אפשרי וטבעי ומדהים ללדת ככה. להתמודד עם הכאב

ולהודות על כל ציר וכל מהלך וכל התקדמות.

עכשיו מי יכול עליי! ילדתי את ביתי הבכורה, אני! אחרי 19 שעות, בלי אפידורל, בלי משככים, רק מחשבות חיוביות וליווי של אהבה גדולה.

וכן מי שמתלבטת לניאדו, זה המקום ללדת ללא צל של ספק!