שירלי אהובה,

כבר חודש וחצי, מאז הלידה, שאני כותבת לך מכתב.

מידי פעם, כמה פעמים ביום, לפעמים - אני מתחילה לכתוב אותו בראשי, וחושבת עלייך, ולא מצליחה להתיישב מול הדף.

איך להביע את כל מה שאני מרגישה וחושבת עלייך? איך להודות לך?

נדמה שאין לי מילים (וזה חלק גדול מהעיסוק שלי, אני כותבת הרבה, אז זה מפתיע).

אולי זה בגלל שהלידה היתה חוויה כל כך חושית, כל כך של תנועות, רגשות, גוף. ללא מילים.

ולא שלא דיברנו ושרנו וצחקנו והבענו תוך כדי... פשוט הוטבעה חוויה עוצמתית בגוף וברגשות.

אולי סיפור הלידה יכול לתאר שמץ מהחוויה המטלטלת והיפיפייה שעברנו באותו לילה, עד שלונה יצאה לעולם  ב 7:55 בבוקר יום ראשון, ב-25 בנובמבר 2012.

תודה לך על הלווי, התמיכה, ההכלה, הלימוד, הידע, הכישרון, הנוכחות, העזרה...

אני יכולה להמשיך להודות לך פשוט על מי שאת.

אני מברכת אותך, מכשפת השבט, הרוקחת ואשת הרפואה, על שאת עושה חסד גדול בעולם ומביאה כל כך הרבה טוב ואור.

אני מודה על שזכיתי למצוא אותך ללוות אותנו בלידת לונה, ביתי הראשונה.

את חלק מחיינו, תמיד.

באהבה