שירלי  בנטואיץ

שירלי ואביבה יקרות,

עדי נולד לנו בשעה טובה (ובלידה טובה) ב-5.11. בשבוע 41.1 הגענו לביקורת רגילה במיון נשים, שם להפתעתנו, אמרו לנו שצוואר הרחם כבר מחוק לגמרי ויש פתיחה של שלוש אצבעות... "ברחנו" הביתה להתארגן וחזרנו לחדר לידה (היינו בחדר לידה הביתי). כל הזמן הזה לא הרגשתי כלום (מלבד רעב ;-) ). רק כעבור מספר שעות, כשהגעתי לפתיחה של 7-8 אצבעות, התחלתי להרגיש כאב. בשלבים האלו שנמשכו כארבע שעות, ביצענו יחד את מרבית ה"תחנות". נועה הייתה מדהימה! לא היה שום צורך לדבר, היא פשוט היתה שם כולה.

בשלבים מתקדמים יותר כשלא הצלחתי לעמוד על הרגליים היא תפסה כיסא ופשוט ישבתי עליה עד צירי הלחץ. בפתיחה של 10 אצבעות ירדו לי המים ותוך 20 דקות עדי היה בחוץ. בצירי הלחץ נועה נשענה על כריות במיטה ואני שכבתי עליה כשהיא אוחזת בברכיים שלי, ככה ראינו את עדי מגיח החוצה. הוא נולד במשקל של 3.130 ק"ג, בריא ומתוק.

היו לי שני קרעים קטנים שדרשו תפירה, אבל מיד אחרי שהרופא סיים את עבודתו עדי התחיל את העבודה שלו, וינק/ישן לי על הציצי, כשעה. הייתה לנו מיילדת מקסימה, ובכלל- חוויה מדהימה בעוצמתה. מאז ועד היום...

באופן אובייקטיבי עדידוש מקסים! יונק מצוין, ישן טוב (טפו טפו טפו) לו, לא מביע מחאה על ההתעללויות החוזרות ונשנות שלנו בזמן האמבטיה כן, זה לא פשוט ענין האמבטיה. אנחנו עוד לומדות את זה, אבל ניכר שיפור משמעותי בקואורדינציה שלנו. נועה חזרה לעבודה אחרי שבועיים מדהימים שבילינו יחד שלושתנו.

לאט לאט אנחנו נכנסים לשגרה, ההרגשה מצויינת, וכיף כיף כיף. זהו :)

​

תודה על כל המידע שנתתן לנו- הוא היה לנו לעזר רב.

חיבוק גדול, נועה ומאיה.