לסיפור הבא
סיפור הלידה של גאיה
עוד לפני שנכנסתי להריון, ידעתי שאעשה יוגה לאורך שלבי ההריון השונים מתוך מחשבה להמשיך ולתרגל באופן המתאים לצרכי הגוף המשתנה. בעקבות שיטוט באינטרנט, הגעתי לשירלי וקראתי מעט על שיטת התחנות.
במשך כמה חודשים תרגלתי נשימות, תחנות ואסנות שונות.
למדתי יותר ויותר על לידה והאופן בו אני יכולה להיות פעילה בקידום הלידה באופן טבעי ויעיל.
כאשר הגיע הזמן לקורס הכנה ללידה - היה לי ברור שאני מעוניינת להעמיק את הידע בשיטת התחנות ולשתף את בעלי -
כך שיוכל להיות ה'דול' הטוב ביותר עבורי, כאשר הוא יכול להקל, לעזור ולתמוך.
הלידה שלי התחילה לאחר יום עבודה מלא ושיעור יוגה. חזרתי לביתי והתארגנתי לשינה.
ב23:30 התחילו צירים ראשונים. תמיד פחדתי שלא אדע להבחין בין צירי הברקסטונים לצירים ה'אמתיים'.
כמובן שברגע שהגיעו - לא יכלתי להתבלבל. במשך 4 שעות, הצירים היו כל 8-10 דק', במשך דקה-דקה וחצי.
ניסיתי לנוח כמה שאפשר בין הצירים ובזמן הצירים תרגלתי נשימות ובהמשך התחלתי גם בתרגול התחנות - בעיקר שרפרף, אסלה (בלית ברירה) וחתול עם מסיבובי אגן. לאחר כ-4 שעות, התחילו הזמנים להצטמצם - כל 6 דק', 4 דק', שוב 6.
אני - תלמידה טובה - ידעתי שרק כשהצירים כל 5 דק', במשך דקה - מחכים עוד בבית (בלידה ראשונה) ורק אז יוצאים לבית החולים. ולכן חיכיתי להתייצבות הצירים על 4-5 דק'. אחרי שעה וחצי, כשהצירים עוד לא התייצבו, הרגשתי שהצירים שונים וחזקים מאד - החלטנו בעלי ואני לנסוע לבית החולים - איכילוב.
אני עוד דאגתי שלא אתקבל בחדר הלידה...בדרך ירדתי במדרגות ביתי (4 קומות) - בשיטת הליכה עם סיבובי אגן ואסימטריה וכך גם בהליכה בתוך בית החולים.
לאחר מוניטור התברר שאני בפתיחה 7 ומחיקה מלאה - מה שהביא את הצוות להריץ אותי לחדר הלידה (בעקר בשל הצורך בקבלת אנטיביוטיקה בשל GBS חיובי). בחדר הלידה נשאלתי על אפידורל - החלטתי לנסות בלי תוך שימוש בכלים שרכשתי (לצערי לא יכולתי להיכנס למרכז הלידה הטבעי בשל סכרת הריון). בחדר הלידה ביקשתי מוניטור לסירוגין, דבר שאפשר לי להיות פעילה ושם הייתי שוב בתחנת האסלה, בתחנת מים, בכדור הפיזיו (בעיקר מתחת למים), בהשענות ובעמידה עם סיבובי אגן.
כך הייתי פעילה לאורך כל הצירים עד פתיחה מלאה. כבר בכלל לא חשבתי על האפידורל - הרגשתי שאני מסוגלת לעבור את הלידה בלי - תוך נשימות ותנועה. כבר לא חשבתי על כלום, התרגול הרב לאורך חודשי ההריון הביאו אותי לפעול מבלי לחשוב. בעלי - בעקבות קורס ההכנה - עזר, תמך ובעיקר הבין - אותי ואת שלבי הלידה השונים ואף את השפה של הרופאים.
לצערי, המיילדת התעקשה על לידה בשכיבה על הגב ונאלצה גם לעשות חתך - אך פרט לכך, הלידה עברה בצורה הטובה ביותר שיכולתי לדמיין! ההתאוששות שלי הייתה מהירה - הרגשתי שליטה בי ובגוף שלי, גם במצב חוסר השליטה של הלידה.
אין לי ספק, שהתחנות והנשימות הביאו אותי מוכנה הרבה יותר ללידה, ללידה טבעית ופעילה ובהמשך גם להתאוששות מהירה. אני אשתמש בבמה זו להודות שוב לשירלי על שיעורי היוגה המהנים והמלמדים ועל ההכלה, התמיכה והידע הרב שהקנית לנו.
מאי 2016
