שירלי  בנטואיץ

אביגיל נולדה ביום חמישי בסוף חודש דצמבר 2012, בצהרי היום, לאחר תהליך של לידה מדהימה ומעצימה - לידה שהגעתי אליה מאוד מוכנה ומאוד מגובשת והכל בזכות שירלי ובזכות הכלים הרבים והחשובים ששירלי הקנתה לי בתרגולי יוגה ההיריון במרוצת שבועות ההיריון וכן הכלים שרכשנו בן זוגי ואני בקורס ההכנה ללידה.

 

לעולם אהיה אסירת תודה לחברתי מיכל, שבזכותה הגעתי לשיעור ניסיון אצל שירלי ומאז אני שבויה בקסמה...אז ככה. ביום רביעי בבוקר התחלתי להרגיש צירים, בהתחשב בעוצמת הכאב ובתדירותם ידעתי שאני עוד לא בתהליך לידה. לקראת אחה"צ-ערב, המערכה התעצמה, אך עדיין לא הרגשתי שזה זה, וכמו ששירלי אמרה כשזה יגיע – אתן תדענה..

 

באמצע הלילה הצירים התגברו והתחלנו לתרגל את שיטת התחנות. סלון ביתנו הפך לסטודיו מאולתר ואת הצירים העברנו תוך תרגול התחנות השונות (במיוחד עם כדור הפיזיו שהפך לחבר טוב בלידה..) ותרגול הנשימות. הכאב המתגבר הפך אותי ממוקדת ומכונסת והרגשתי שאני מאבדת עניין בעולם החיצון ומתכנסת פנימה אל גופי, כאשר ההתמדה בתנועה ובנשימה סייעה לי מאוד. בין ציר לציר בעלי עיסה את המקומות הכואבים וכך העברנו את הצירים עד 5 לפנות בוקר, כשהחלטנו לנסוע לתל השומר. הקליטה בחדר הלידה הייתה פחות נעימה, הגענו בחילופי משמרת וכרגיל היה לחץ במיון וכו'. למזלי, בזכות הקורס ידעתי בדיוק מה אני עתידה לעבור והידיעה הפחיתה את תחושת הלחץ והבלבול.

הכאב התעצם. השתמשתי בטנס (maternity unit) ואני ממליצה בחום, מאוד עזר לי בזמן הצירים (חיברתי במיון). למרות שעות הצירים הרבות שהעברתי בבית ובתרגול יוגה, נאמר לי שאני "רק" בפתיחה 2 וחצי. במיון הציעו לי להיכנס להתקלח (בחדרים של המיון, עוד לא נקלטים בחדר לידה).

 

ידעתי שזה תזמון לא מוצלח להיכנס למים חמים והרגשתי מתוסכלת מהקליטה במיון ובכלל. התקשרתי לשירלי, שבקולה הבטוח והעוטף, השרתה עליי ביטחון ורוגע, העבירה איתי צירים אחדים ונשימות בטלפון, והציעה לי לנסות ללכת קצת ולעלות מדרגות והציעה לחכות עם המקלחת החמה. וכך עשיתי בדיוק. קוביית שוקולד לפה (למרות שהקאתי לא מעט בין לבין) ויצאתי לדרך. בזמן הצירים ותוך כדי ההליכה והטיפוס במדרגות המשכתי לתרגל את הנשימות ואת התנועות הסיבוביות שהקלו עליי מאוד.

כשחזרנו למיון אחרי סיבוב בחוץ השעה הייתה בערך 11 בבוקר והפתיחה הייתה 3 וחצי. בקליטה בחדר הלידה פגשתי במיילדת מדהימה וחמה בשם לאנה. בשלב הזה נכנסתי למים חמים והעברתי עוד כ-40 דקות של צירים. המשכתי עוד כמה צירים על הכדור אח"כ עד לירידת המים. רק כשהגעתי לפתיחה של 5 וחצי-6 קיבלתי אפידורל וכך קרה שלאחר קליטתי בחדר הלידה בסביבות 11 וחצי-12, בשעה 14:26 אביגיל כבר הגיחה לאוויר העולם. מספר שניות לאחר צאתה היא הונחה עירומה על גופי ולאחר עיטוף מהיר זכיתי להניק אותה ולחבוק אותה.

המיילדת בחדר הלידה שיבחה אותי על הידע, ההבנה ובעיקר על הנשימות שהצלחתי לתרגל לאורך הלידה כולה, במיוחד בשלב הלחיצות. ארגז הכלים ששירלי סיפקה לי התגלה כתיבה עשירה במיוחד. ידעתי מה קורה לי בכל שלב בזכות התיאורים המדויקים של כל השלבים וכל התהליכים וידעתי בדיוק מה מתאים לי ומה אני צריכה לעשות. גם בן זוגי ספג את האווירה, הידע והכלים של הקורס וזרם איתי בתהליך באופן מלא והרמוני. בנוסף היינו מצוידים היטב והיה לי כל מה שהייתי צריכה איתי. המנטרה שספגנו בקורס וביוגה – כאב מעצים, חיובי, רצוי, כאב שמוליד חיים – חיים של התינוקת האהובה שלי, ליוותה אותי לאורך כל תהליך הלידה ומצאתי בה עוצמה רבה. שירלי הפכה את תהליך הלידה של אביגיל לתהליך חיובי עם זיכרון מלא עוצמה והעצמה, אהבה, תשוקה, אושר וצמיחה שלי כאדם.

גם העצות הזוגיות שקיבלנו העצימו את הקירבה ביני לבין בעלי וסיפקו לו מקום חשוב בתהליך.

 

אני מלאת הערכה ותודה ומאחלת לכל אחת שתזכה לקבל כזו הכנה לקראת לידתה שלה.