השיטה כוללת 10 תחנות, כאשר לכל תחנה וריאציות שונות.

התחנות מותאמות לתרגול של היולדת עם בן הזוג, דולה, מיילדת וכו', או לתרגול עצמאי.

מתוך העשר, ישנן 3 תחנות "מפתח", בהן מומלץ להתמקד. תחנות המפתח משלבות בתוכן את מירב המרכיבים המקדמים את תהליך הלידה. הן נגישות ביותר, תומכות ומתאימות לכל זמן הצירים.

10 התחנות הן למעשה ארגז כלים לשעת הצירים. אין צורך לזכור את כל התחנות. נבחר 3-4 תחנות בהן נעים ונוח לנו במיוחד. יחד עם זאת, כל תחנה עובדת על משהו אחר התומך, עוזר ומקדם את תהליך הלידה. לכן מומלץ להחליף תחנה כל 20 דקות.
התחנות אינן מחולקות על פי שלבי הלידה, והשימוש בהן ישתנה מיולדת ליולדת. נלמד את כל התחנות בתקופת ההריון, ובזמן אמת נבחר את המתאימות לנו.

בשלב המוקדם של הלידה (כאשר הצירים עוד לא ממש חזקים) אפשר ועדיף עדין לנוח אפילו בזמן הציר עצמו. כאשר הצירים יתחזקו וליולדת יהיה קשה לשכב, זה הזמן בו נתחיל לתרגל את התחנות. התרגול של התחנות יתבצע בבית, במכונית, בדרך לבית החולים, במעלית, בדלפק חדר הלידה, בחדר מוניטור וכמובן בחדר הלידה. נתרגל תחנות עד  האפידורל או עד לפתיחה מלאה.
התרגול יתבצע רק בזמן הצירים עצמם. בין ציר לציר נחים!

בין ציר לציר מומלץ לנוח ולאגור כוחות. לרוקן את שלפוחית השתן ולהרבות בשתייה. כדאי להצטייד בבקבוק ספורט ממנו נוח יותר לשתות בשכיבה.
נקום ונתרגל את התחנות רק כשמגיע ציר.

כל תחנה משלבת תנועתיות עם נשימה. לאורך כל תרגול התחנות, דאגו לנשום, לנשום, לנשום- נשימות צירים. תנועות האגן המלוות כל תחנה יהיו מעגליות, על מנת לקדם את ראש התינוק אל תעלת הלידה. נושמים ומנסים לתאם נשימה לתנועה- הריכוז בנשימה ובתנועה עוזר להתקדמות הלידה ומסיח את הדעת מעוצמת הציר. כל תנועות הפה- נשיפות דרך הפה, קולות נמוכים, אנחות, פיהוקים, שירה, צחוק, נשיקות- עוזרות להרפות את שרירי רצפת האגן.

היולדת יכולה לתרגל את התחנות באופן עצמאי, אך מומלץ לתרגל אותן עם מלווה: בן זוג, דולה- תומכת לידה, מיילדת, חברה וכו'.

התרגול יחד תומך ביולדת, ומאפשר למלווה להיות שותף פעיל ומשמעותי בתהליך הלידה.